אני מזכה את הנאשם 1 מעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה ואולם אני מרשיע אותו בעבירה של שימוש במסמך מזויף עפ"י סע' 420 לחוק העונשין, את הנאשמת 2 אני מרשיע בעבירה של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין, וכן בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 ו-25 לאותו חוק.
על פי כתב האישום, ביום 27/07/2000 הגיעה הנאשמת 2 להסדר עם אחיה, מר יפים רטנר, בנוכחות עורך דין, ואף חתמה על תצהיר לפיו היא מסתלקת מהעיזבון המשותף לטובת האח בתמורה לקבלת סכום של 100000$ מכספי ירושת אמה. על סמך התצהיר קיבל האח, צו ירושה כדין, לפיו הוא היורש היחידי לירושת המנוחים, הורי הנאשמת.
ביום 20.11.05, הגיעה הנאשמת לבנק לאומי ברח' עמק ברכה בת"א יחד עם הנאשם שהמתין ברכבו, מחוץ לבנק, הנאשמת הציגה בפני פקיד הבנק צו ירושה (להלן : הצו) באמצעותו ביקשה לקבל כספים מחשבון הבנק של הוריה המנוחים. הצו האמור הגיע לידיו של הנאשם על פי בקשת הנאשמת ע"י אחר אשר זייף, ככל הנראה את צו הירושה.
בעשותם פעולה זו השתמשו הנאשמים ביודעין במסמך מזויף על מנת לקבל כספים שאינם מגיעים להם על פי כל דין.
אף שהנאשמים הואשמו תחילה גם בזיוף המסמך עצמו, המאשימה חזרה בה מאישומם בעבירה זו במהלך הדיונים והנאשמים זוכו ממנה.
מטעם התביעה הוצגו הראיות כדלקמן לאשמתם של הנאשמים:
1.ע"ת 1 עו"ד ישראל נטר- העד סיפר כי הכיר את הוריה של הנאשמת במשך שנים רבות, התארח בביתם שבריגה ואף טס במטוס השייך לחברת המטוסים בבעלות אביה של הנאשמת. ביחס לת/1 (תצהיר עליו חתמה הנאשמת) ו-ת/2 (שיק שקיבלה), סיפר כי מכיר את המסמכים וכי התצהיר נחתם בפניו ואילו השיק הוא השיק אותו קיבלה הנאשמת בתמורה לויתורה כאמור לעיל. על נסיבות חתימת הנאשמת על התצהיר סיפר העד כי 10 ימים לפני מועד החתימה נפטרה אמה של הנאשמת, בעקבות פטירת האם הגיעו הנאשמת ואחיה אל העד, על מנת להסדיר ביניהם ענייני ירושה. לדברי העד, הנאשמת נושלה מרכושו של האב בצוואה ואילו האם לא השאירה ירושה ועל כן נשאר חלקה, שכלל דירה ברח' עמק הברכה מכונית אודי וחשבון הבנק, עניין בלתי פתור בין האחים. לעניין חלק זה טען העד כי השניים הגיעו להסדר לפיו האח ישלם לנאשמת סכום של 100 אלף דולר ואילו היא בתמורה תחתום על תצהיר הסתלקות לטובתו. לטענתו ביום החתימה נכחו 4 עדים, הנאשמת, אחיה, העד עצמו ומנהל עסקיו של אחי הנאשמת בארץ, מר מנדל. העד השיב כי הנאשמת הבינה את כל מהלך הדברים משום שרובה של השיחה התנהל בשפה הרוסית, לגביה טען העד כי הוא דובר "קצת" לטענתו מהלך הדברים הוסבר לנאשמת ע"י מר מנדל, כמו כן ציין כן לו היה סבור שהנאשמת אינה מבינה את פשר הדברים לא היה מאשר את חתימתה וכן לא הייתה מקבלת את סכום הכסף האמור. בחקירה נגדית לשאלות שנשאלו בשפה הרוסית לא ידע העד להשיב, ולעניין טענת הנאשמת כי הבינה שהיא חותמת על ויתור בחלקה בדירה ובאוטו בלבד, ללא קשר לעיזבון המנוחה טען העד כי דבריה של הנאשמת אינם נכונים וכי הבינה, כבר במעמד החתימה את פשר חתימתה.
2.ע"ת 2 מר עמוס חכמון, עובד בנק לאומי, אחראי מגזר קמעונאות (עדות בבית המשפט מיום 18/12/08)- סיפר כי בפעם הראשונה הגיעה הנאשמת יחד עם בנה כשבידה צו ירושה (
ת/3) על מנת לקבל סכום כסף שנמצא בחשבון הבנק של אמה, סיפר כי הנאשמת לא ידעה לנקוב בגובה הסכום, אולם עפ"י מס' הזהות של המנוחה לא עלה כל חשבון בנק בסניף האמור. לאחר איתור החשבון התברר לעד כי כספים מתוך החשבון הועברו לחשבון אחר שבעליו הינו אחיה של הנאשמת. העד סיפר כי לא מצא כל אסמכתא מדוע הועברו הכספים לחשבון האח ועל היה בכוונתו להעביר את הסכום שהיה בחשבון כפיצוי לנאשמת, לשם כך פנה העד למחלקה המשפטית של הבנק לבחינת צו הירושה, נוהל רגיל בעת תשלום פיצוי ללקוח. בעת הבדיקה סיפר העד כי שם לב לפרטים שאינם תקינים בצו הירושה, למשל זמן פטירת האם וזמן קבלת צו הירושה שנראו בעיניו בלתי סבירים ביחס לזמן הנדרש לקבלת צו מסוג זה, בשל כך פנה העד למשרד לענייני ירושה על מנת לבחון את הצו שם נמסר לו כי מדובר בצו מזויף ואף קיבל לידיו צילום של צו הירושה המקורי, (הוגש, ת/4), בו המוטב היחיד הינו אחיה של הנאשמת, על פיו הועברו לאח הכספים מחשבון הבנק. העד טען כי דיבר עם הנאשמת בעיקר באמצעות בנה, שדיבר עברית טובה, אולם ציין כי הנאשמת הבינה את דבריו משום שענתה להם ללא צורך בתרגום באמצעות בנה, כן סיפר כי הנאשמת לא דיברה עברית ברמה גבוהה אולם ידעה לדבר ברמה שאיפשרה שיחות טלפוניות בין השניים.
3.ע"ת 3 גב' חגית מרום- עובדת משרד הרשם לענייני ירושה מן האפוטרופוס הכללי- סיפרה כי בעקבות פנייה מן הבנק נבדק צו הירושה, אשר נחשד בעיניה כלא תקין בעקבות פגמים שעלו בתאריכים הרשומים על הצו, לאחר בירור מסרה לע"ת 2
הודעה כי צו הירושה שבידיו לא הונפק ע"י הרשם, העדה ציינה כי לצו הירושה שהונפק ע"י הרשם נספח תצהיר הסתלקותה של הנאשמת מן הירושה האמורה. לדבריה הבקשה לצו הירושה המקורי הוגשה ע"י עו"ד נטר.
4.ע"ת 4 מר אילן ארביב:
א.ת/5-
דו"ח פעולה - העד תיאר כי הגיע יחד עם שוטר אחר לבנק בעקבות מידע מודיעיני לפיו הנאשמת אמורה להגיע יחד עם בנה כשבידה מסמך מזויף בו היא מבקשת להשתמש על מנת להוציא כסף מחשבון הבנק של אמה. לאחר שהגיעה למקום ניגש העד יחד עם השוטר אל הנאשמת ובנה והודיע להם כי הם מעוכבים לחקירה, כמו כן צוין כי בידה של הנאשמת נתפס צו הירושה המזויף. בתשאול השניים סיפרה הנאשמת כי הגיעו למקום יחד עם חבר , הנאשם 1 אשר המתין לה ברכב מחוץ לבנק, הנאשם 1 סיפר במקום כי הסיע את הנאשמת 2 על מנת שזו לא תיסע באוטובוס.
ב.עדות העד בבית המשפט (מיום 23/04/09)-בעדות זו סיפר העד כי הן המתלוננת והן הנאשם לא התנגדו למעצרם
.
5.ת/6- הודעת הנאשם במשטרה מיום 20/12/05 - בהודעתו סיפר הנאשם כי הכיר עו"ד העונה לשם שמעון חלילי ( להלן: חליל) , אליו פנה על מנת שינפיק לו צו ירושה. העד פנה לחלילי לאחר שהנאשמת סיפרה לו כי ברצונה לקבל צו ירושה מבית המשפט. את חלילי הכיר הנאשם בתחנה המרכזית, ועבור "סידור" הצו התבקש סכום של 2000 ש"ח. כמו כן ציין כי לא שילם לחלילי דבר עד לאישור הנאשמת 2 כי המסמך "טוב" וניתן לבל באמצעותו את הצו הירושה. לטענתו חלילי ציין בפניו כי אין מדובר במסמך "אורגינל" וכי את האורגינל יקבל תמורת תשלום מלא, הנאשם סיפר כי מסר לחלילי את פרטי המנוחה כך שידע למלא את פרטי צו הירושה, לשאלת החוקר אם ידע שהמסמך שבידו מזויף, מדוע מסר אותו לנאשמת 2 הסביר הנאשם 1 כי קיבל לידיו ,פתק" אולם אינו מבין עברית.
7.ת/7-
דו"ח עימות- בעימות שנערך בין נאשם 1 לבין חלילי ( מזייף המסמך לכאורה)- הודו השניים כי הם מכירים אחד את השני, הנאשם סיפר כי הנאשמת רצתה צו ירושה וכי ידע שחלילי יוכל לסדר זאת, על כן פנה אליו עם פרטי אמה של הנאשמת ונמסר לו ע"י חלילי שתוך חודשיים יהיה הצו מוכן, כמו כן סיפר כי נמסר לו שהצו שבידו אינו אורגינל. האחר הכחיש את דבר קבלת פרטי אמה של הנאשמת לידיו. הנאשם סיפר כי קיבל לידיו את הצו כעבור 25 יום, שם נאמר לו כי הצו אינו אורגינל, ואם יחפוץ בצו אורגינל יש לשלם סכום של 2000 ש"ח.
8.ת/8-
הודעתה הראשונה של הנאשמת מיום 20/12/05- הנאשמת סיפרה כי בעקבות רצונה לקבל צו ירושה מעיזבון אמה יש לה כמה וכמה תיקים, עקב חובות, בבית המשפט, לאחר בירורים הבינה כי לוקח שנתיים לקבל צו כאמור, לעניין הצו המזויף סיפרה כי חשבה שהמסמך הוכן ע"י עו"ד. לטענתה קיבלה את המסמך מן הנאשם לאחר שפעמים רבות ניסתה לקבל צו ירושה דרך משרד המשפטים, אולם משום שהדבר לא עלה בידה סיפר לה הנאשם כי יש לו מכר עו"ד שיוכל לדאוג לצו הירושה באופן מהיר יותר, עוד הוסיפה כי לאחר שהתקשרה לבית הדין לדיני משפחה נודע לה כי אחיה לא קיבל את צו הירושה שלו. הנאשמת טענה כי לא שילמה דבר עבור הצו משום שהמסמך , כך נמסר לה בארץ, קביל כמות שהוא ואין צורך במסמך האורגינאלי. לשאלת החוקר מדוע חיכה הנאשם מחוץ לבנק, סיפרה הנאשמת שאין לו למה להמתין משום שאין מדובר בכסף שלו כמו כן סיפרה כי הנאשם לא פחד שייתפס משום שלא היה חשש כלשהו ומשום שהמסמך הוצא ממחשב אזי אין מדובר בעבירה. לטענתה, החותמת שעל המסמך נחזתה להיות אמיתית בעיניה וכי לא עלה חשדה שמדובר במסמך מזויף ולו ידעה שהמסמך מזויף לא הייתה ניגשת לבנק. עקב הבירוקרטיה לא קיבלה את הצו משך שנים, כמו כן סיפרה כי לא היה התכוונה לזייף או להשתמש במסמך מזויף אולם רצתה להאיץ את התהליך בשל חובותיה. לאחר שהוצג לנאשמת צו ירושה בו רשום אחיה כיורש החוקי סיפרה כי אינה יודעת כיצד תוכל לקבל את חלקה בירושה משום שגם היא בתה של המנוחה.
9.ת/9 הודעתה השנייה של הנאשמת במשטרה מיום 22/12/05- בחקירתה במשטרה הוצג לנאשמת ת/1 לגביו נשאלה אם ידוע לה על מה חתמה, הנאשמת סיפרה כי מעולם לא ראתה את המסמך ואף הביעה את תדהמתה ממנו, עוד סיפרה כי חתמה על מסמך אחר בו היא מוותרת על חלקה בדירה בעמק הברכה אולם לא הסכימה לוותר על חלקה בצוואת אמה והוסיפה כי בעבור הויתור קיבלה שיק על סך 100000$ . לעניין המסמך המזויף סיפרה הנאשמת כי לאחר שהתקשר אליה חלילי וביקש את הפרטים לשם הכנת צו הירושה שלחה לו את הפרטים בפקס. הנאשמת שבה על טענתה כי לא ידעה שהמסמך מזויף וכי לא התכוונה לעשות בו שימוש שאינו חוקי.
10.ת/10 הודעתה השלישית של הנאשמת במשטרה מיום 25/12/05- בהודעה זו תיארה הנאשמת את שיחותיה עם חלילי לעניין שליחת פרטי אמה לשם הכנת הצו.
11.ת/11 תרגום הודעתה של הנאשמת לשפה הרוסית.
טענות ההגנה: